הרהור 6 מה שרואים מכאן
Updated: Apr 27, 2022
לתיאורו של קירקגור, בתהליך ההתפתחות של האדם המודרני מאבד האדם האסתטי המכור לתענוגות, פורקן וסיפוק-החושים את תחושת שביעות-הרצון ומתבוסס בתחושת חוסר תכלית בחייו.
כעת מוטלת עליו המשימה לטעון את חוויותיו במשמעות חדשה; להזין את הגופים הנפשיים ולא רק את אלו הפיזיים. על מנת שתמורה כזאת תתרחש, נאלץ האדם לשנות את נקודת מבטו.
השינוי לא דרמתי. אם תרצו, זוהי הרחבה של זוית קיימת. המושג "לא רואה ממטר" ממחיש היטב את נקודת המבט של האדם האסטתי.
המעגל השני שמתאר קירקגור, המעגל האתי, מאופיין בהתבוננות רחבה יותר שכוללת את הזולת, ובמידה רבה את החובה האינדווידואלית כלפי הזולת. תפיסה מסוג זה היא תפיסה מוסרית- שמגלמת בתוכה את חוקי האתיקה. במעגל האתי ישנה ציפייה שחוקים אלה יתעוררו בתוכנו כמו חוקי טבע אחרים שטבועים בדי.אן.איי שלנו מרגע לידתנו. חלק מהבנה זו מובילה אותנו לתפיסה הבסיסית שהאדם הוא למעשה יצור חברתי וככזה עליו לדעת לפעול בתוך מערכות יחסים. איזה מערכות יחסים?
ד"ר דניאל נוה, אנתרופולוג שחי עם שבט הניאקה, שבט של לקטים-ציידים ביערות דרום הודו, מתאר את האפיסטמולוגיה (The ways of knowing) ואת תפיסת העולם שלהם לגבי המציאות. מה שחשוב בעיניהם הוא שבכל קונסטלציה קיומית יש אלמנט מובנה של חיבור. בניגוד אולי להיום שיש המון סוגים שונים של תפיסת מציאות, בקבוצות הלקטים שעדיין קיימות היום, מובחן בצורה ברורה איפה נמצא הפוקוס התודעתי שלי- זה לא מה אני חושבת על הסביבה, אלא איך אני קולטת אותה וכיצד היא, הסביבה, מגיבה ביחס אלי.
אסביר: במפגש שבין שני אנשים אין חשיבות למי האדם שאיתו אנחנו נפגשים- איזה נטיות, תחביבים ותפיסות יש לאותו אדם, מה הרזומה שלו, ועבודות שמגדירות אותו, אלא נקודת המבט בוחנת איך האדם הספציפי הזה ביחסים איתי.
מסגרת הבנת המציאות של אנשים, חיות, נהרות, צמחים, הרים וכן הלאה נתפסת באמצעות יחסים, תוך כדי יחסים ולמען יחסים. כל הפריזמה של המבט היא מתודעה של איך היחסים איתי.
הניאקה חווים את הסביבה כקהילה של ישויות חשות ומרגישות, וככאלה יש לנהוג בהם בכבוד. מתוך כך האחריות כלפי האחר (אחר= כל מה שבסביבה שלי) כבר מובנת בתוך תפיסת העולם שלהם. למעשה חוויית הסביבה נובעת מתוך שאלת ה"מי" (עומד מולי) ולא ה"מה". אצל קירקגור תפיסה זו מתפתחת רק אחרי שהאדם המודרני עובר מהמעגל הראשון האגוצנטרי, שבו הוא חווה אכזבה, כאב וסבל.
גם פטנג'לי יוצא מנקודת מבט שהאדם הוא קודם כל ייצור חברתי ושהסביבה חשובה לקיום שלו. במודל ההתפתחות הרוחנית שביוגה סוטרה הידוע בשם "שמונת אברי היוגה", או בשם המוכר לנו יותר, "אשטנגה- יוגה" נמנים שמונה שלבים להתעוררות.
מה שמעניין יותר בנושא הנידון הוא שהשלב הראשון הנקרא "ימה" YAMA בנוי מחמישה תת סעיפים, שהם קודי התנהגות של האדם בחברה.
כמו לבוא ולומר שתהליך רוחני יכול להתקיים בתנאי שקודם כל חלים על המתרגל חוקי מוסר בסיסיים, וללא זה ההתפתחות לא יכולה להתרחש.
לפני שארחיב על שמונת אברי היוגה אביא דוגמא לאופן שפטנג'לי מגדיר מה הן מערכות יחסים תקינות של יוגי דרך סוטרה 3