הצורך שלנו כבני אדם לנוע בתוך מרחב בטוח תורם לתחושת בטחון ולהגדלת הסיכוי שלנו להיות בריאים, חברתיים ותפקודיים. מהו מרחב בטוח? אפשר לומר שזוהי תחושה שנובעת מהיכולת שלנו להשתמש בשכל כדי לארגן את המחשבה בתיאום עם הרגש על מנת שנוכל להמשיך עם חיינו בשלווה.
כיצד אנחנו יכולים לחוש בטוחים כאשר אנו נולדים וחיים את חיינו בידיעה שיום אחד נמות והכל יחדל,
כמו שכתב בצורה פואטית בהרטרהרי משורר מהמאה השישית לערך:
"הלידה מבושמת במוות".
על אף הידיעה הלא פשוטה הזאת, שיכולה לערער את הקרקע תחת רגלנו, רוב הזמן אנחנו מצליחים לתפקד, לשמוח, ליצור ולהיות אנשים חברתיים. רובנו תופסים את רעיון המוות כתפיסה לוגית ושכלתנית ומחזיקים ביכולת לדחוק את הידע הזה למגירה חשוכה במעמקי המח ולהמשיך בחיינו.
אל מול הידע הלוגי ישנה הווית הידיעה שנובעת מתוך חווית עצמי שנתפסת על ידי עיבוד של מערכות החישה החיצוניות שלנו (פרופריאוספציה) והמידע שמגיע מתוך הגוף עצמו – איברים -פנימיים, כלי דם, מפרקים.. (אינטרוספציה).
כשהקשב פנימה עוד לא מחודד אנחנו לא מסוגלים לשמוע את עצמנו, והידע אודותינו הוא חלקי בלבד.
לפעמים אפילו קשה לנו להגיד ברמה הפשוטה ביותר מה שלומנו ומה מצב הרוח שלנו ומתוך כך רוב הזמן אנחנו לא באמת חווים את עצמנו בצורה אותנטית.
ליוגה הקלאסית ידע רחב ביותר באשר לכוחות המיוחדים המשתחררים תוך כדי תרגול גופני ותרגילי הנשימה (פראנאימה) שמאפשרים כלים ליצירת טרנספורמציה אל עולם חלופי למושגים כגון מוות וחרות, ואולי הכי חשוב ועומד בבסיס התפיסה של היוגה היא מהי ידיעה נכונה או ידיעה שגויה, כפי שפטנג'לי טוען שרובנו מחזיקים בה.
התנועה והחיים המושרשים בידיעה השגויה יחדלו מתוך כוחה העולה של הידיעה היוגית, הידיעה הנכונה, ומכוחו של האימון. אז ישתררו דממה וחרות שהרי זוהי תכלית היוגה.
היוגה סוטרה יוצרת עולם משלה שנבנה באופן שיטתי – עולם שיש בו היבט קוגניטיבי של התודעה וטרנספורמציה בצורת תפיסת המציאות כפי שהיא, שמובילים לגאולה בהקשר של מהי ידיעה נכונה.
כאשר ישנה ידיעה נכונה על טבע האדם, על מהות החיים ומהות העולם כולו, יש לזה אפקט רפואי.
התבנית הרפואית של פטנג'לי מתבססת על 4 איברים:
1. אבחון מחלה
2. זיהוי הסיבה למחלה
3. הכרה במצב של העדר מחלה
4. האמצעים למעבר ממצב של מחלה למצב של בריאות
וכך ויאסה , הפרשן המרכזי והחשוב של היוגה סוטרה מנסח את ארבע האיברים של היוגה:
1. (אבחון המחלה) – הכל הוא סבל ברקמת החיים הקונבנציונלים
2. (זיהוי הסיבה למחלה) – לסבל ישנה סיבה והיא העדר הבחנה בין סובייקט לאובייקט (בין מה "אני" ומה "לא אני")
3. (הכרה במצב של העדר מחלה)- יש מצב ללא סבל, שבו אין בלבול בין אובייקט לסובייקט
4. האמצעים לשחרור הם על ידי ההכרה באבחנה שיש לעשות בין האני הטהור (אטמן/פורושה) הלא הם הסובייקט, לבין הקישורים הפיקטיביים שאנו נוחים לעשות לאותו "אני" אל יסודות אובייקטיבים או במילים אחרות- יצירת הזדהות עם מה/מי שהוא לא אני טהור.
המצב הבסיסי שאנו חיים בו הוא מצב מצוי, הוא לא מצב רצוי.
זה מצב נתון של אי שביעות בקיום האנושי הרגיל. הסבל הוא סימפטום של סיבה והסיבה היא הבלבול- א-וידיה (AVIDYA בסנסקריט) ידיעה שגויה לגבי מי אני ומי אני לא.
במצב שבו יש העדר בלבול יש העדר של מחלה, או העדר של הסבל. למצב הזה אפשר להגיע מתוך הוויה חדשה ותפיסה שונה לגבי האופן שבו אנחנו חיים ומתנהלים בעולם.
לאחר השינוי אנו עוברים מהמצב המצוי למצב הרצוי.
האופן שבו ניתן ליישם את המעבר הזה, הטרנספורמציה, היא דרך שמונת אברי היוגה – היא מערכת האשטנגה יוגה.
ולכן אפשר לומר שדרך היוגה היא השתנות של האדם ממצב של אי ידיעה למצב של ידיעת האמת. ידיעה המתייחסת לידיעת העצמי. ידיעה כזו היא אינה ידיעה של אינפורמציה אלא הבנה טרנספורמטיבית מתוך התנסות, תרגול ממושך וחוויה שבמהלכה מתרחש תהליך של הפנמה.
הבחנה זו אפשרית כמעט לכל בני האדם על ידי שבירת ההתניות שלנו, המסת האגו וזיקוקו של "אני" טהור שאינו תלוי בנסיבות חיצוניות, בלתי מושפע ממצבי רוח וחסר גיל.
הדיאגנוזה שפטנג'לי מספק לנו קודרת וקשה להכלה ועדיין הטקסט של היוגה סוטרה והטכניקות המצויות בה שרדו אלפי שנים.
מתרגלים מערביים שמבוססים באימון יכולים להצביע על שינוי לטובה בשמחת החיים, בבריאות ומערכות היחסים שלהם עם עצמם ועם העולם.
בתקופה הנוכחית שבה כל אדם רביעי בחברה נוטל באופן קבוע כדורים כדי לצבוע את המציאות באופטימיות ולפוגג את רמות המתח שהעולם המערבי מייצר, מתעצם החיפוש אחר חירות פנימית, מרחב בטוח והצימאון ליצירת תפיסת מציאות אחרת. הכלים הפשוטים והזמינים שהיוגה מציעה הם הבסיס לשינוי.
נמסטה
Comments