הרהור 1 – סבל כמניע לשינוי

הִתְחַלְתִּי כְּלִבְלוּב כֻּתְנָה

בַּחוּצוֹת. אָז הֱבִיאוּנִי אֶל חֶדֶר

וּבוֹ רָחֲצוּ אוֹתִי. אָז הַמַּהֲלוּמוֹת הַקָּשׁוֹת

שֶׁל אֵשֶׁת הַנּוֹפֵט. אָז אִשָּׁה אַחֶרֶת

טָוְתָה חוּט דַק, פִּתְּלָה אוֹתִי

סְבִיב גַּלְגַּלָּהּ. אָז בְּעִיטוֹת

הַנּוּל שֶׁלָּהּ יָצְרוּ אָרִיג

וְעַל אֶבֶן הַכְּבִיסָה, כּוֹבְסִים

הִרְטִיבוּ וְהֵטִיחוּ אוֹתִי לְסֵרוּגִין

עַד שֶׁנָּחָה דַּעְתָּם, הִלְבִּינוּ אוֹתִי

בְּאֲדָמָה וּבְעֶצֶם,

נִקּוּ אוֹתִי עַד שֶׁאַף אֲנִי