הרהור 19 | חופש בחירה בראי הבהגוד גיתא מאת מיכל עירוני

ציטוטי הטקסט – מתוך "הבהגוד גיתא כמות שהיא", תרגום מסנסקריט לאנגלית – שרילה פרבהופאדה, תרגום מאנגלית לעברית – דורית לובן.

"אדם חופשי הוא אדם שאינו נאלץ לעשות ככל העולה על רוחו". ליקוטי מוהר"ן, כה, א.

מהו חופש?

תשאול קצר בין מכרים רבים, לאורך שנים רבות, מראה שלאנשים שונים יש קונספט די דומה לגבי מהו חופש. זה לא משנה אם אתם מדמיינים חופשה בקריביים ויציאה מהכלא החיצוני (דהיינו, המחויבויות השונות) של החיים, או יציאה מכלא פנימי, בסוף רוב התשובות מתכנסות להגדרה שחופש הוא היכולת לעשות "מה שבא לי" . אין הגבלות, אין חובות, אין מסגרות. זמנית או בצורה קבועה, זהו חופש. אבל למי "בא"? מי אני?

הבהגוד גיתא מציעה פריזמה שונה להסתכל על הנושא. בואו נתחיל בלהכיר את הבהגוד גיתא.

הבהגוד גיתא היא יצירה פילוסופית עתיקה, המהווה חלק מהאפוס ההודי הגדול – המהבהרתה, ומתוארכת מלפני 5000 שנה בקירוב. הבהגוד גיתא (שירת האל, בתרגום מילולי), היא למעשה שיחה בין הלוחם המהולל ארג'ונה, לבין אלוהים (קרישנה), אשר ירד לעולם בדמות אדם על מנת לכונן דהרמה (צדק, סדר עולמי) חדש. הרקע לשיחה הוא מלחמת אחים עקובה מדם שעומדת לפרוץ.

בשיחתם, ארג'ונה נתקף בלבול, אינו יודע כיצד לפעול על סיפה של מלחמה איומה זו, ומבקש מקרישנה שיורה לו את הדרך הנכונה לפעול. קרישנה מורה לו, לאורך 18 פרקים ו- 700 סלוקות (בתי שיר), מהי הדרך הנכונה לפעול בעולם זה, מתוך מניעים רוחניים ולא אגוצנטריים.

הדבר הראשון שקרישנה יאמר לארג'ונה יהיה – אתה לא הגוף הזה.

2.12 – "מעולם לא היה זמן שבו אני לא הייתי, גם לא אתה וכל המלכים הללו; וגם בעתיד לא יחדל איש מאיתנו להיות".

2.16 – "יודעי האמת הסיקו כי חסר הממשות (הגוף החומרי) הינו בן חלוף, והנצחי (הנשמה) אינו משתנה. זאת הם הסיקו מלימוד טבעם של השניים."

קרישנה מייצר הפרדה ברורה בין העולם החומרי (קרי, זה הנתון לשינוי) ובין זה הרוחני (הנצחי, שאינו משתנה). אנו נשמות רוחניות (מטבע של סת', צ'יט, אננדה, או בהתאמה – נצחיות, מודעות ואושר), עטופות במערכת חומרית, המורכבת מהגוף שלנו, המיינד שלנו, האינטליגנציה שלנו והזהות או האגו הכוזב שלנו.

המערכת החומרית שלנו (גוף, מיינד, אינטליגנציה, זהות/אגו) צבועה במידות הטבע, או הגונות. ישנן 3 גונות המייצגות מצבי חומר (בריאה – ראג'אס, שימור - סטווה והרס - תאמאס), וכובלות את הנשמה לטבע החומרי. או כפי שקרישנה אומר -

14.5 – "צלילות, להיטות ועכירות הן 3 הגונות המתהוות בטבע. הן מתנות את הישות החיה, הנצחית, השוכנת בגוף, הו ארג'ונה".

ראג'אס – גונת הלהיטות. אש, יצירתיות, תשוקות, עשייה לשם האדרה עצמית.

14.7 – "הלהיטות ניכרת בתאוות, נובעת מהתקשרות לתשוקות, וכובלת את הישות העוטה גוף בדרך של התקשרות לפעילות".

סטווה – גונת הצלילות. מידות מוסר, ניקיון, בהירו�